שבילים נעלמים הוא מבחר שירים ליריים חפים מכל זיוף, פרי נפשה הצעירה אך הבוגרת של משוררת רגישה, שמנסה, בצניעות, בכנות ובפשטות, לשמור על טוהַר רגשותיה ולמצוא את עצמה ואת דרכה בתוך השבילים הנעלמים בחייה.
 
זהו ספר שירים שני ללאה צֹרי, ילידת תל אביב (1934). קובץ הביכורים שלה, אורות מתחלפים, ראה אור אף הוא בהוצאת נהר ספרים (2015), והתקבל באהבה על ידי הביקורת והקוראים.
 
מדברי הביקורת על שירתה של צֹרי:
 
"אט אט מבחין הקורא איך מתחקָה הנפש אחרי הזיכרון ואחרי איזה הד רחוק, ואיך 'נכסים שצובר הלב' הם נכסיה האמיתיים. עוד נכס אמיתי שבא לידי ביטוי ביצירתה של צֹרי הוא יפי השפה. בשירתה, שבאה מאהבה לעברית, מהדהד התנ"ך ומחלחלים המקורות הבתר-מקראיים. היא עושה שימושים בצירופים מקראיים, מנהלת איתם דיאלוג, שוברת פסוקים, משלבת, שוזרת."
 
שלומית כהן-אסיף, הארץ ספרים (אוגוסט 2015)
 
 
מתוך הספר
 
אל תאחז בידי
 
אַל תֹּאחַז בְּיָדִי
לְהוֹלִיכֵנִי.
אַל תְּדַבֵּר גְּבוֹהָה,
אַל תְּאַלְּפֵנִי בִּינָה.
הַאֵינְךָ רוֹאֶה?
עֵינַי בְּרֹאשִׁי
וְלִבִּי רָחָב,
עוֹלָמִי תָּמִים.
וְאַתָּה,
אַךְ זֶה חָנַטְתָּ פַּגֶּיךָ,
וְדִבְשִׁי,
עֲדַיִן מָתוֹק.
 
 
יין המשומר
 
וַאֲנִי עֲדַיִן מְאֹהֶבֶת בּוֹ,
בַּמְּשׁוֹרֵר, בְּחַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק,
כְּמוֹ הָהֵם, מְאֹהָבִים
בְּיוֹהַאן סֶבַּסְטְיַאן בַּאךְ, מִבְצַר עֹז.
וְלֹא תּוּכְלוּ לָקַחַת זֹאת מִמֶּנִּי,
אֲפִלּוּ תִּתְקַשְּׁטוּ בְּנוֹצוֹת מְשֻׁנּוֹת
אוֹ תֵּלְכוּ דַּוְקָא עֵירֻמִּים
וְתַצְלִיפוּ בְּשׁוֹט.
אֲפִלּוּ תְּכַרְכְּרוּ בְּעֹז לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ,
לֹא יָדַעְתִּי שְׁמוֹ
וְתַהַפְכוּ הַמִּישׁוֹר לְעָקֹב.
בְּכָל אֵלֶּה לֹא תַּגְדִּילוּ עֲשׂוֹת.
וְהוּא, הַמְּשׁוֹרֵר,
וְשִׁירָיו יַיִן הַמְּשֻׁמָּר,
עֲדַיִן מְחַיֵּךְ מִמָּרוֹם,
מִתְבּוֹנֵן מֵעָל.
וַאֲנִי שְׁבוּיַת מִלָּיו, הֲגִיגָיו,
נְגִינָתוֹ,
עֵינוֹ הַבְּהִירָה, נְבוֹנָה,
מֻפְלָאָה.
וַאֲנִי מְאֹהֶבֶת.