מסה מבריקה זו על ספר קהלת, על מחברו המסתורי, ועל התקופה שבה נכתב, מציגה באור אקטואלי להפליא את ספר החוכמה העתיק הזה. ארנסט רנאן איפיין את קהלת כַּאוניברסלי מבין ספרי התנ"ך והגדירו כתרומה ייחודית של עם ישראל לאנושות.
 
"קהלת, כמונו, מהל עצב בשמחה ושמחה בעצב; הוא לא הסיק מסקנות, הוא דן בין סתירות; הוא אהב את החיים על אף שהיו בעיניו הבל. מעל לכול, הוא לעולם אינו מעמיד פנים... ועל כן אנו אוהבים אותו, כי הוא מצליח לגעת באמת בכל ייסורינו. הוא ראה כמעט הכול... קהלת תופס את מקומו המוגדר בתולדות המאבק המתמשך בין התודעה היהודית לבין עוולות העולם. הוא סמל להפוגה במאבק. לא ניתן למצוא אצלו רבב של משיחיות, תחיית המתים, קנאות דתית, פטריוטיות או יחס מועדף לבני גזעו." [מן הספר]
 
ארנסט רנאן (1823–1892) ההיסטוריון והבלשן הגדול, והמומחה הנחשב לשפות שמיות, תרגם לצרפתית את שיר השירים, איוב וקהלת. המסה הזאת, פרי הגותו המעמיקה מציעה לקורא פרשנות מודרנית ואפשר לומר גם אירופית-חילונית, לכתב החוכמה העברי שהיה לחלק בלתי נפרד ממורשת ההגות והתרבות של האנושות.
 
ככה זה נפתח
 
דומה שאין ניסוח המשקף באורח כה ישר, חד ומדויק את רוחה ומהותה של תקופתנו הפוסט-מודרנית מן השורות הללו, שנכתבו לפני יותר מאלפיים שנה. מגילת קהלת היא אחד החיבורים הפילוסופיים הגדולים בהיסטוריה של המחשבה האנושית. אלפי ספרים ומחקרים נכתבו על הטקסט הצנום והענק הזה, פרי הגותו ופרי לשונו העברית היפהפייה של מחבר עברי, שהוכיח עד כמה די במעט מילים כדי לתאר את עומקה של נפש האדם, את הטבע האנושי ואת מהות החיים. 
 
אין זה מפליא שהדברים האלה הקסימו וריתקו, ועדיין מושכים אליהם, את גדולי הפילוסופים, הסופרים, המשוררים, התאולוגים וחוקרי המקרא בכל הזמנים. חלק מעִניין מכשף זה נובע ללא ספק מן הסתירות הפנימיות שהטקסט מלא בהן, סתירות מאתגרות, המאפשרות את קיומן של פרשנויות מנוגדות. ואולי דווקא בסתירות ובפרדוקסים האלה טמון יופיו של החיבור, בגירויים שהוא מעורר למחשבה ולפתרון תעלומת החיים שבהם הכול הבל הבלים, ולמרות זאת אנחנו נאחזים בהם ובמנעמיהם.