תקציר הספר
 
הרומן ההיסטורי הקצר, הנסיכה דה מונפנסייה, הוא יצירתה הראשונה של מדאם דה לה פאייט (1693-1634). היא ראתה אור ב־1662 בעילום שם, שש עשרה שנה לפני ספרה הנודע  הנסיכה דה קְלֵב. היצירה נחשבת חדשנית לתקופתה בכך ששותלת בסיפור היסטורי אמיתי דמות בדויה, פרי דמיונה של המחברת, ומעמתת אותה באמצעות סיפורה האישי של גיבורה זו עם המצב החברתי־פוליטי בארץ השרויה במלחמת אזרחים על רקע דתי. כיום, כשלוש מאות ושישים שנה אחרי שראה אור לראשונה, נחשב הספר הקטן הזה כרומן ההיסטורי־פסיכולוגי הראשון בספרות הצרפתית ונמצא על המדף בחנויות הספרים בצרפת. בשנים האחרונות אף נכלל בבחינות הבגרות במגמת ספרות, והיה לספר הראשון שנכתב בידי אישה וזכה לכבוד זה.
 
מתוך הספר
 
"בעוד מלחמת אזרחים משסעת את צרפת בימי שלטונו של שארל ה-IX,י[1] לא חדלה האהבה מניסיונה לפלס לה מקום בלב המהומות הרבות ובשררתה אף לחולל לא מעט מהן. בתו היחידה של המרקיז דה מֶזְיֵיר, [2] יורשת רבת ערך הן של נכסים רבים וחשובים והן של שמו הנודע לתהילה של בית אַנְז'וּ, [3] שהיא הייתה נצר לו, נודעה כמאורסת לדוכס דוּ מֵין, [4] אחיו הצעיר של הדוכס דה גיז, [5] שכונה לימים לה בָּאלָאפְרֶה, המצולק. [6] שניהם היו צעירים עד מאוד והדוכס דה גיז, כיוון שראה תכופות גיסה מיועדת זו, שכבר ניכרו בה ראשוני הסימנים של יופי רב, התאהב בה ואף היא אהבה אותו.
הם הסתירו בזהירות רבה את ההבנה ביניהם, והדוכס דה גיז, שעדיין לא טיפח את השאפתנות שפיעמה בו לימים, ייחל בלהט לשאתה לאישה; אך הפחד מפני הקרדינל דה לוֹרֵין, [7] דודו, שהיה לו כמו אב, מנע ממנו להצהיר על אהבתו.
זה היה המצב כאשר בית בּורְבֹּון, [8] שלא יכול היה לראות אלא בקנאה את נסיקתו של בית דה גיז, הבין כי יצמח לו יתרון מחתונה זו, והחליט לספח אותו ולקנותו לעצמו, בהשיאו יורשת חשובה זו לנסיך דה מונפנסייה [9] הצעיר, שכונה לפעמים הדוֹפֵן. [10]
רבות עמלו בעניין זה ובהצלחה כה רבה שבני משפחתה, בניגוד להבטחתם לקרדינל דה גיז, גמרו אומר לתת את אחייניתם לנסיך דה מונפנסייה.  מהלך זה הפתיע עד מאוד את כל בני בית דה גיז, ואילו נפשו של הדוכס השתוחחה מצער, ושיקולי אהבתו הציגו לו שינוי זה כעלבון שאין לשאתו.
מורת רוחו פרצה עד מהרה חרף נזיפותיהם של הקרדינל דה גיז ושל הדוכס דוֹמָל, [11] דודיו, שכלל לא אבו להתעקש בעניין שהיה ברור כי לא יהיה באפשרותם למונעו. הוא הגיב בזעם ובאלימות כה רבה, גם בנוכחותו של הנסיך דה מונפנסייה הצעיר, שקמה ביניהם שנאה, שלא שככה אלא עם מותם.
מדמואזל דה מזייר, שהוריה ירדו לחייה, בראותה כי לא תוכל להינשא למר דה גיז ובהבינה, בגדולת נפשה, כי גבר שייחלה להינשא לו יהיה מסוכן לה כגיס, החליטה לבסוף לציית להוריה והשביעה את מר דה גיז שלא יציב עוד עיכובים והתנגדויות לחתונתה.
היא נישאה אפוא לנסיך דה מונפנסייה הצעיר והוא, זמן מה לאחר מכן, לקח אותה עימו לשׁאמְפִּינְיִי [12] (מעונם הקבוע של נסיכי ביתו) כדי להרחיקה מפריז, לשם כפי הנראה אמור היה להיקלע כל מאמץ המלחמה."
 
פרטים על הספר
 
"הנסיכה דה מונפנסייה" ראה אור לראשונה בפריז ב-1662 וזהו תרגומו הראשון והיחיד לעברית. זוהי יצירתה הראשונה בדפוס של מדאם דה לה פאייט. היא ראתה אור בעילום שם, שש עשרה שנה לפני הרומן הנודע שלה "הנסיכה מקלב".
 
_____________________
 
[1] Charles IX מלך צרפת, 1550–1574. [כל ההערות הן של המתרגמת אלא אם צוין אחרת].
[2] המרקיז de Mézières נמנה על בית אנז'ו. בתו, הנסיכה דה מונפנסייה, היא דמות שבדתה המחברת.
[3] בית Anjou, שושלת של רוזנים ודוכסים; חבל אנז'ו נמצא בדרום־מערב צרפת.
[4] הדוכס du Maine היה נצר לבית בורבון.
[5] הדוכס de Guise (1550–1588), הוכתר למלך ב־1563 בשם אנרי הראשון.
[6] בצרפתית, Balafre, צלקת.
[7] Cardinal de Lorraine (1524-1574), נמנה עם משפחת דה גיז.
[8] בית בורבון, שושלת מלכי צרפת.
[9] Prince de Montpensier ממשפחת בורבון (1542–1592).
Le Dauphin [10], כינוי שניתן ליורש העצר. 
[11] Duc d'Aumale.
[12] Champigny, פרוור בדרום פריז.