במדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה - או צילה - היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית - הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות. אמן הפיקוד על צבאות, נערץ על חייליו ועל הסופרים והאינטלקטואלים הנודעים בתקופתו - נפוליאון בונפרט השאיר אחריו אלפי פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בתחום הצבאי כדי להביא לקוראי העברית את משנתו הצבאית של האיש הזה, לנסות להבין מתוך דבריו את התשובות לשאלה הגדולה שהניעה אותו: איך לעשות מלחמה. בין המקורות שבהם הסתייענו - אונורה דה בלזק, שבדומה לסטנדאל ולשאטובריאן, העריץ את נפוליאון וליקט מאות אִמרות והגיגים נפוליאוניים מפיהם של חיילים ותיקים שלחמו בפיקודו ולצידו של הקיסר.
 
כך זה נפתח
 
שער ראשון פרק א: עקרונות כלליים
 
התאוריה אינה המלחמה בפועל.
אמנות המלחמה היא אמנות פשוטה וכול כולה ביצוע; דבר בה אינו נעשה באופן סתמי, הכול בה הוא שכל ישר, דבר בה אינו אידיאולוגיה.
המילים הן הכול.
מלחמה היא עניין של דעה.
הכול במלחמה הוא עניין של דעה: דעה על אודות האויב, דעה על חייליך שלך. אחרי קרב אבוד, ההבדל בין המנוצח למנצח הוא עניין של מה בכך.
אין הכרח לומר מה מתכוונים לעשות ברגע שעושים זאת.
לאמנות המלחמה יש עקרונות בלתי משתנים, שמטרתם העיקרית היא להגן על הצבאות מפני טעויות המפקדים באשר לכוחו של האויב; טעות הנעשית תמיד, לעיתים יותר ולעיתים פחות.
כל פעולה צריכה להיעשות על פי תוכנית, כיוון שהמקרה אינו מניב הצלחה למאומה. במלחמה דבר אינו מתקבל אלא על פי חישוב; כל מה שאינו נלמד לפרטי פרטים אינו מניב כל תוצאה. במלחמה יש צורך ברעיונות פשוטים ומדויקים.
כאשר אין לך כלל שיטה מדינית אתה מניח לעצמך להיגרר אחרי המאורעות.
אירוע אינו צריך לנהל את המדיניות, אלא המדיניות היא שצריכה לנהל את האירועים.
כאשר מתחילים לרכוש את ההרגל להתנהלות העניינים, אזי בזים לכל התאוריות ומשתמשים בהן כדרך הגיאומטריקנים, לא כדי ללכת בקו ישר, אלא כדי להמשיך באותו כיוון.
כל מה שהוא רק פנטזיה ואינו מושתת על עניין אמיתי אינו מחזיק מעמד מול מפלה.
במלחמה, לעולם אין לעשות מרצון דבר שיהיה גרוע ממה שעשוי לקרות.
דבר אינו יכול להיות אבסולוטי במלחמה.
ראשי הצבא מונחים בידי ניסיונם שלהם או בידי כישרונם. טקטיקה, תמרונים, ידע של מהנדס ושל תותחן אפשר ללמוד מחיבורים, כמעט כמו שאפשר ללמוד גיאומטריה; אך הידע של מרכיביה העיליים של המלחמה אינו נרכש אלא באמצעות ניסיון ולימוד תולדותיהן של המלחמות ושל הקרבות שניהלו המצביאים הגדולים. האם בלימודי דקדוק לומדים לחבר שיר של האיליאדה או טרגדיה של קורניי?
במלחמה, הכלל הראשון של המצביא העליון של הצבא הוא להסתיר את מעשיו, לבדוק אם עומדים לרשותו האמצעים להתגבר על מכשולים ולעשות ככל האפשר כדי להתגבר עליהם כאשר הוא נחוש בדעתו. 
עניין מצער הוא תמיד להניח לציבור להתוודע אל הוויכוחים המתגלעים בין ראשי הסמכויות. יש לציית תמיד לסמכות העליונה, מלבד להביא לידיעת הממשלה את הקובלנות שמוצאים לנכון להעלות.
הצלחת המלחמה תלויה בשיקול דעתו, בהתנהגותו הטובה ובניסיונו של הגנרל.
לא הלגיונות חצו את הרוּבּיקוֹן אלא יוליוס קיסר.
במלחמה, רק המצביא העליון מבין את חשיבותם של דברים מסוימים, ורק הוא יכול, בעזרת רצונו ובסיוע בינתו וסמכותו המעולות, לנצח ולהתגבר על כל הקשיים.