מפגשי אהבה חטופים בחדר מלון מרופט ליד הנמל או בקיטון אחורי של חנות סדקית, תחושת אשמה מתמדת שאך מְלַבָּה את היצר ומסעירה את החושים, עלמים לוונטיניים דקי גזרה, דוברי יוונית, ערבית, איטלקית או צרפתית, הצועדים ברחובות עירם הקוסמופוליטית ומחפשים אהבה, ועולם יווני-הלני שלם, היסטורי ומיתי, של נפשות חדורות תשוקה – אלה הן אבני הבניין שמהן עשויה שירת הארוֹס הגדולה של קונסטנדינוס קָוואפיס.
 
קוואפיס (1933-1863), בן המיעוט דובר היוונית באלכסנדריה, היה אלמוני כמעט לגמרי בחייו, אך כיום הוא נחשב בעיני רבים לגדול משוררי היוונית המודרנית. יצירתו נחלקת כמעט שווה בשווה בין שירים היסטוריים ופילוסופיים, ברוח המסורת ההלניסטית המהוללת, ובין שירת חשק, יוונית ברוחה לא פחות, שעמוד התווך שלה הוא רגע ההיזכרות: באמצעות כוח הזיכרון בורא קוואפיס מחדש את רגעי נעוריו, מזקק אותם מכל סממני הקיום הארעי והופך אותם לשירה ארוטית אדירה – במובנו המקורי והנשגב של המושג "ארוטי". הספר שבידכם מוקדש כולו לשירת התשוקה של המשורר האלכסנדריני, ומאגד את רובם המכריע של השירים השייכים לסוגה זאת.
 
[...]
 
שירי הספר מסודרים, בחריגות קלות, לפי סדר כרונולוגי, החל ב-1908 וכלה ב-1932. בסוף הקובץ מרוכזים, על פי סדר כתיבתם, כמה מן השירים ה"גנוזים", כלומר אלה שהמשורר בחר שלא לפרסמם, בדרך כלל בשל נועזותם היתרה, אך גם לא השמיד אותם. שירים אלה ראו אור לראשונה רק ב-1968, כשלושים וחמש שנים אחרי מות המשורר. "יוֹם יָבוֹא וּבְחֶבְרָה טוֹבָה יוֹתֵר, / אִישׁ אַחֵר, הֶעָשׂוּי בִּדְמוּתִי, / עוֹד יוֹפִיעַ וְיִפְעַל חָפְשִׁי", מנבא קוואפיס בשיר שבו בחרתי לפתוח את הספר, שיר שרבים ראו בו מעין מניפסט מוקדם של חירות האהבה החד-מינית. אם החברה שבה אנו חיים כיום היא אכן טובה יותר או לא – זוהי שאלה גדולה. אך אין ספק שלפחות במקומות מסוימים על פני הגלובוס, נבואתו-משאלתו של קוואפיס התבררה, למרבה השמחה, כנבואת אמת.
 
(דורי מנור)
 
דורי מנור, יליד תל אביב, הוא משורר, עורך ו מתרגם, חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (2008), הפרס לעריכה ספרותית מטעם משרד התרבות (2008) ופרס יהודה עמיחי למשוררים עבריים (2015).
 
מנור הוא מחברם של הספרים: "אמצע הבשר: שירים 1991-2011" (הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק 2012) בעריכת פרופ' דן מירון; "בריטון: שירים" (אחוזת בית 2005), "אלפא ואומגה", ליברית לאופרה בשיתוף עם אנה הרמן (הקיבוץ המאוחד 2001). "מעוט: שירים" (הקיבוץ המאוחד 2000). כמו כן, פרסם ספרי תרגום, ביניהם מיצירות שארל בודלר, מולייר, סטפאן מלארמה, פול ואלרי, וולטר, דקארט, פרנסואז סגאן ואחרים. לימד באוניברסיטת INALCO בפריז, וכן באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב. ב-2017 השלים את עבודת הדוקטורט שלו שהוקדשה לתיאוריה של תרגום שירה מצרפתית לעברית. עורך כתב העת "הו!" לספרות.
 
מתוך הספר
 
זְכוֹר, גוף
 
זְכֹר, גּוּף, לֹא רַק כַּמָּה נֶאֱהַבְתָּ,
לֹא רַק אֶת הַמִּטּוֹת שֶׁבָּהֶן שָׁכַבְתָּ,
אֶלָּא גַּם אֶת הַתְּשׁוּקוֹת שֶׁהִבְלִיחוּ בְּגָלוּי
בָּעֵינַיִם שֶׁהִבִּיטוּ בְּךָ,
בַּקּוֹלוֹת שֶׁרָעֲדוּ בִּשְׁבִילְךָ –
וְרַק מִכְשׁוֹל מִקְרִי סִכְּלָן.
עַכְשָׁו, כְּשֶׁכָּל זֶה הוּא נַחֲלַת הֶעָבָר,
נִדְמֶה כִּמְעַט שֶׁגַּם אַתָּה הִתְמַסַּרְתָּ
לַתְּשׁוּקוֹת הָאֵלֶּה, זְכֹר אֵיךְ הֵן הִבְלִיחוּ
בָּעֵינַיִם שֶׁהִבִּיטוּ בְּךָ,
אֵיךְ הִרְעִידוּ קוֹלוֹת בִּשְׁבִילְךָ, זְכֹר, גּוּף.
 
1918
 
 
צפוּנות
 
אַל יְנַסֶּה אִישׁ לְגַלּוֹת מִי הָיִיתִי
עַל סְמַךְ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי וְכָתַבְתִּי.
הָיָה מִכְשׁוֹל שֶׁשִּׁבֵּשׁ
אֶת מַעֲשַׂי וְאֶת אֹרַח חַיַּי.
הָיָה מִכְשׁוֹל שֶׁחָסַם אוֹתִי
כָּל אֵימַת שֶׁהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר.
רַק עַל סְמַךְ הַכְּמוּסִים בְּמַעֲשַׂי
וּמִתּוֹךְ הַצְּפוּנִים שֶׁבִּכְתָבַי
אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָבִין.
וְאוּלַי כְּלָל אֵין טַעַם לִטְרֹחַ
וּלְהִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אֶת שֶׁהָיִיתִי:
יוֹם יָבוֹא וּבְחֶבְרָה טוֹבָה יוֹתֵר,
אִישׁ אַחֵר, הֶעָשׂוּי בִּדְמוּתִי,
עוֹד יוֹפִיעַ וְיִפְעַל חָפְשִׁי.
 
1908
 
תובנה
 
שְׁנוֹת נְעוּרַי, יְמֵי הַהוֹלְלוּת הָאֵלֶּה –
כֹּה בְּרוּרָה לִי עַכְשָׁו מַשְׁמָעוּתָם.
 
כַּמָּה מְיֻתָּרוֹת הָיוּ הַחֲרָטוֹת, כַּמָּה מֻפְרָכוֹת...
 
אֲבָל אָז עוֹד לֹא הֵבַנְתִּי אֶת מַשְׁמָעוּתָם.
 
שֶׁהֲרֵי בִּנְעוּרַי הַפְּרוּעִים
סֻתַּת אָפְיָהּ שֶׁל שִׁירָתִי,
נִתְווּ קַוֶּיהָ שֶׁל אָמָּנוּתִי.
 
וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ הַחֲרָטוֹת רָפוֹת כָּל כָּךְ,
וְהַחְלָטוֹתַי לְרַסֵּן אֶת עַצְמִי, לְהִשְׁתַּנּוֹת,
הֶחְזִיקוּ מַעֲמָד שְׁבוּעַיִם, לְכָל הַיּוֹתֵר.
 
1918