נאום ההגנה המעמיק והנוגע ללב של נלסון מנדלה בפני בית המשפט ששלח אותו למאסר עולם בעוון בגידה. הסוגיה המרכזית בנאום – האם יש אלימות פוליטית לגיטימית – רלוונטית גם לסכסוך באזורנו ויש בה עניין גם בהקשר כלל עולמי.
 
זהו הנוסח המלא של הנאום, מלווה בהערות, תקציר אירועים ואחרית דבר. מסמך אנושי חשוב לפי כל אמַת מידה היסטורית, מדינית, מוסרית, חברתית ותרבותית. משולבים בו חומרים מאירי עיניים שיש בכוחם להקרין תקווה אל-מול מכלול ההתרחשויות והאירועים המשפיעים עתה על חיינו וקובעים את גורלנו.
 
נלסון מנדלה, האיש שהואשם בבגידה במולדתו ובדיוק שלושים שנה אחר כך היה לנשיאהּ, השמיע באוזני שופטיו דברים הנקראים כיום, ממרחק הזמן, כסיפור מרתק המשקף את תולדות מאבקו האוניברסלי והנצחי של האדם למען כבודו וחירותו.
 
הניסיון הדרום אפריקני מלמד שאפשר לפתור קונפליקט דמים המְעמֵת זה שנים רבות שני עמים בארץ אחת, ואף לעשות זאת בדרך דמוקרטית אמיתית. התנאי הכמעט יחיד לכך: הימצאותם של מנהיגים בעלי תבונת לב משני צדי המתרס, שמתוך סְבַך המציאות המורכבת והקשה יובילו את עמיהם להכרה שעליהם להמיר את נכונותם למות למען מולדתם בָּרצון לחיות בעדה.
 
ככה זה נפתח
 
אני הוא הנאשם הראשון.
 
הנני בעל תואר ראשון במדעי הרוח ועבדתי כעורך דין ביוהנסבורג במשך כמה שנים בשותפות עם אוליבר טַמבּוֹ. אני אסיר המְרצה עונש של חמש שנות מאסר על יציאה מהארץ ללא היתר ועל הסתה לשביתה בסוף חודש מאי 1961.
 
ראשית ברצוני לומר כי טענת המדינה בנאום הפתיחה במשפט – שלפיה המאבק בדרום אפריקה מתנהל בהשפעת גורמים זרים כלשהם ובהם גורמים קומוניסטיים – אינה נכונה כלל ועיקר. עשיתי כל אשר עשיתי, הן כאדם פרטי והן כמנהיג של בני עמי, בגלל מה שעבר עלי בדרום אפריקה ובגלל מוצאי האפריקני, שאני נושא אותו בגאון, ולא בגלל דברים שכביכול אמר לי זר כלשהו.