שם הספר
 
״איך לקרוא ספר?״ מלווה ב״ממה יתרשם בן זמננו" – שתי מסות על הקריאה והשיפוט הספרותי.
 
תקציר הספר
 
איך לקרוא ספר?
"ראשית עליי להדגיש את סימן השאלה בסופה של הכותרת. גם אילו יכולתי להשיב לעצמי על השאלה, התשובה הייתה נוגעת לי בלבד ולא לכם. העצה היחידה, באמת, שאדם אחד יכול לתת לזולתו בעניין הקריאה היא לא לקבל שום עצה אלא לזרום עם הרגשות והאינסטינקטים האישיים שלך, לסמוך על ההיגיון שלך, להגיע למסקנות שלך בלבד. אם זה הוסכם בינינו, אוכל עתה להיות חופשייה להעלות כמה רעיונות והצעות, משום שאתם לא תאפשרו להם לכבול את עצמאותכם, שהיא האיכות החשובה ביותר שיש לקורא. אחרי הכול, איזה כלל או חוק אפשר להחיל על ספרים?" [וירג'יניה וולף]
 
ממה יתרשם בן זמננו
"לפני הכול, בן זמננו יתרשם אך מעט מהעובדה ששני מבקרים סביב אותו שולחן, באותו רגע, יבטאו דעות שונות לחלוטין על אותו ספר. כאן, בצד ימין, הוצהר שהוא יצירת מופת של הספרות האנגלית; ובה בעת בצד שמאל, שהוא רק מצבור של נייר מבוזבז, שאם האש לא תכבה בגינו, יש להשליכו ללהבות. יחד עם זאת, שני המבקרים מסכימים בנוגע למילטון וקיטְס. הם מגלים רגישות מעודנת, וללא ספק גם התלהבות אמיתית. רק כאשר הם דנים ביצירות סופרי הדור הם בהכרח מגיעים לידי קטטות. הספר שהתפרסם לפני כחודשיים ועומד לדיון, מהווה בד בבד תרומה חשובה לספרות האנגלית, ותערובת של בינוניות יומרנית. זהו ההסבר; זו הסיבה לשוני ביניהם." [וירג'יניה וולף]
 
וירג'יניה וולף נולדה בלונדון בחורף 1882. הוריה היו אנשי ספר – האם בת למשפחה שבבעלותה הוצאת ספרים נחשבת והאב, לסלי סטיבן, סופר, עורך ספרותי, היסטוריון ומבקר ספרות בעל שם. ןירג'יניה וולף הטביעה את עצמה למוות באביב 1941 בנהר Ouse הסמוך לביתה בחבל סאסקס. גופתה נמשתה מן המים ב-18 באפריל 1941.
 
מתוך הספר
 
"אם זה כך, אם לקרוא ספר כפי שרצוי, מצריך איכויות דמיון נדירות ביותר, תובנה ושיפוט, אתם יכולים להסיק שהספרות היא אמנות מורכבת מאוד ולא סביר שנהיה מסוגלים אפילו במהלך חיים שלמים של קריאה לתרום תרומה חשובה לביקורת שלה. עלינו להישאר קוראים; לא נעטה את התהילה השייכת לישויות הנדירות שהם גם מבקרים. אך בכל זאת יש לנו אחריות כקוראים ואפילו חשיבות. קני המידה והשיפוטים שהצבנו, ושהחדרנו בחשאי לאוויר נהיו חלק מהאווירה שהסופרים נושמים כשהם כותבים. ההשפעה שנוצרה מוטלת עליהם אפילו אם לעולם לא נמצא אותה בכתובים. וההשפעה הזו, אם היא מדריכה כראוי, נמרצת וייחודית, עשויה להיות בעלת ערך רב כעת כשהביקורת בהכרח מושהית; כאשר ספרים עוברים סקירה כמו במסע צייד של חיות, ולביקורת יש שנייה בלבד להטעין ולכוון ולירות, אפשר לסלוח לה אם היא מחליפה בין נמרים לארנבים, בין נשרים ללילית האסמים, או בכלל מפספסת ומבזבזת את יריותיה על פרה שלווה שאוכלת עשב הרחק באחו. אם מאחורי הירי התועה של העיתונות, הסופר מרגיש שיש סוג אחר של ביקורת, דעותיהם של האנשים שקוראים מתוך אהבת הקריאה, לאט ובאופן לא מקצועי, ושופטים באהדה רבה אבל בקפדנות גדולה, האם זה לא ישפר את איכות עבודתו? ואם באמצעותנו ספרים ייעשו עוצמתיים יותר, עשירים יותר, ומגוונים יותר, זו מטרה שראוי להשיגה." 
 
פרטים על הספר
 
הספר ראה אור במרס 2022