אנטואן לורן אפולינר פֶה (Fée), חוקר טבע והומניסט צרפתי בן המאה ה-19, מראשוני הפעילים למען ההגנה על בעלי החיים, יוצא בלהט נגד התעמרות האדם בהם. הוא מתאר את סבל החיות הנובע מטבע האדם, מאכזריותו, מקהות חושיו ומהיעדר חינוך ליחס הוגן שכל יצירי הטבע, מכל המינים, הזנים והגזעים, ראויים וזכאים לו. והוא מביע אמונה שחינוך מתאים עשוי להגיע לתוצאות חיוביות.
כל מי שפעילים למען בעלי חיים כאן ועכשיו יגלו את שורשי המחאה הצוברת כיום תנופה, וגם מי שבעלי חיים אינם קרובים ללבם, לא יישארו אדישים.
(בספר 10 עמודי צבע.)
 
קטע מהספר
 
מכאיב לחשוב שנדרשו מאות שנים כדי שהאדם המודרני יכיר בצורך להימנע מהתעמרות ביצורים שאנו קשורים אליהם לא רק במבנה הפיזיולוגי אלא גם במובנים רבים אחרים, פחות גופניים אך לא פחות ברורים לעין... יבוא יום, אולי לא רחוק הוא כפי שניתן לחשוב, ובעלי החיים שרוב ימיהם על פני האדמה לצד האדם הם מלאי סבל, לא יהיו עוד מטרה להתעמרות ולאכזריות. אולם גם לאחר שתושג מטרה זו, יהיה צורך בחינוך... הנהרות מתרוקנים מדגים, השדות והיערות מתרוקנים מחיות. חיות רבות כבר נעלמו... יש אם כן להגן לא רק על החיה הבודדת, אלא על המין כולו. האדמה ניתנה לנו כדי להשתמש בה אך לא כדי לנצלה, כדי לשמור עליה ולא כדי להורסה.