תקציר הספר
 
דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השישי ביצירה: הציניקנים (או הקיניקנים, על פי ההגייה הקלסית). במרכזו דמותו המאלפת של דיוגנס איש סִינוֹפֵּה, הפילוסוף הקיני המובהק, שחולל מהפכה של ממש ביחסו לאדם ולחברה. כן נסקרים גם קודמו, אנטיסתנס, אביהם של הקיניקנים, וממשיכיו, אשר ביניהם קראטס איש תבאי והפילוסופית היפּרכיה.
 
מתוך הספר
 
דִּיוֹגֶנֵס, בנו של חלפן הכספים* הִיקֶסִיוֹס, איש סִינוֹפֵּה. דיוקלס מוסר, כי דיוגנס גלה ממולדתו, הואיל ואביו, שהיה אחראי על כספי הציבור, שינה את ערך המטבע. אך אֶוּבּוּלִידֵס בחיבורו על דיוגנס אומר, כי דיוגנס עצמו עשה זאת וגלה יחד עם אביו. זאת ואף זאת, דיוגנס בחיבורו פּוֹרְדַּלוֹס מספר על עצמו, כי שינה את ערך המטבע. אחדים אומרים, כי משנהיה אֶפִּימֶלֵטֵס, שידלוהו הפקידים לעשות כן; הוא בא לדלפי, או לאורקל בדֵלוֹס, במולדתו של אפולון, וביקש לדעת אם עליו לעשות כדברים שניסו לשדלו לעשותם. אך כשהאל התיר לו לשנות את מטבע המדינה, דיוגנס לא הבינו כשורה וזייף את המטבע; לאחר שנתפס, יש אומרים, הוגלה, אך לטענת אחרים, נמלט מרצונו כי נבהל.
אחדים מספרים, כי לאחר שקיבל את המטבע מאביו, זייפו; אביו נכלא ומת, אך דיוגנס גלה ובא אל דלפי, אבל לא ביקש לדעת אם עליו לשנות את ערך המטבע, אלא מה יעשה כדי להיות מפורסם; וכך קיבל דבר נבואה זה.
בהיותו באתונה פגש באנטיסתנס. אף על פי שנדחה על ידיו, הואיל ואנטיסתנס לא התיר לאיש לבוא אצלו, דיוגנס אילץ אותו לקבלו כי לא מש ממנו. ופעם אחת, כשאנטיסתנס הרים עליו את מטהו, הציע לו דיוגנס את ראשו ואמר: "חבוט! הן לא תמצא עץ קשה דיו כדי שתהדפני, כל עוד ברור שיש לך דבר מה לומר." ומאז נעשה תלמידו, ומשום שגולה היה, סיגל לעצמו חיי חסכנות.
________________________________________________
 
 *ביוונית: τραπεζίτης (trapezitēs): שולחני, והוא מעין בנקאי, שעסק גם בהמרת מטבעות והטבעתן וכן בהלוואת כספים.
 
פרטים על הספר
 
הציניקנים הוא הספר השישה עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" והארבעה עשר בתרגומו של אברהם ארואטי. זהו הכרך השישי בתרגום יצירתו הגדולה של דיוגנס לארטיוס; קדמו לו שבעת החכמים; סוקרטס וממשיכיו; אפלטון; יורשי אפלטון; אריסטו וממשיכיו.