הצפרדע המקפץ | סיפורה של כלבה
  •  

     

    תקציר הספר ורקע

     

    מדוע הסיפור על "הצפרדע המקפץ" הצליח כל כך והיה זה שהביא לראשונה את מרק טוויין למודעות הציבור הרחב? מדוע עד היום בימי שוק אזוריים עושים תחרויות לקפיצת צפרדעים ומדוע הסיפור הזה עדיין נלמד בבתי הספר בארצות הברית ומאות אלפי ה"תוצאות" בגוגל מסייעות לתלמידים להצליח במבחנים עליו?

     

    ב-1867, לאחר מלחמת האזרחים, אמריקה מגבשת את תדמיתה. הסיפור הזה אינו מחקה את ספרות אירופה, הוא אינו מספר על אנשים מכופתרים שמדברים בשפה גבוהה ועל עלמות חן שוברות לב, אלא הוא כולו "העולם החדש" של מרחבים ענקיים ומכרות זהב, של גברים מסוקסים, של פעולה, תנועה ויזמות. הגיבורים אולי מגוחכים ומתעסקים בשטויות, אבל הם מדברים בגאווה בשפה "שלנו". אפילו המוזרים שבהם עובדים קשה, מלאי תחבולות; הכוחניות והאלימות קיימים תמיד, חבויים , כאשר הם דבקים בהשגת מטרתם והעיקר – "הם תמיד מנצחים!" ומרוויחים כסף... באמריקה כל אחד יכול!". זו האמריקה "האמיתית", אמריקה שבמסעות בחירות תמיד מבטיחים לחזור אליה.

     

    "סיפורה של כלבה": כאשר סמיואל קלמנס – המוכר יותר כמרק טוויין - יצא מן הפרובינציה אל העולם הגדול, הוא הכיר והתפעל מן האנשים שדיברו "במילים עם שלוש הברות שמוצאן מלטינית". אבל מרק טוויין מספר לנו דרך הכלבה את מה שלמד: המילים המרשימות, הן עצמן הפכו לרבים מהם העיקר ולא המשמעות. והוא עוקץ: זה לא חשוב, כי ממילא השומעים הם בורים ולכן אין צורך לטרוח לדעת את המשמעות. האיש משומקום חושף את מה שגילה: את הצביעות וההתפארות של המלומדים כביכול. הוא לומד את המילים ומשתמש בהן בכתביו ובהרצאותיו, אבל אינו מזלזל בפה המדוברת ונותן לה כבוד וכך נעשה "אבי הספרות האמריקאית" האותנטית, השורשית כפי שאמר ויליאם פוקנר. [המתרגמת]

     

     

    מתוך הספר

     

    "בהתאם לבקשתו של ידיד שלי, אשר כתב אליי מן המזרח,[1] הלכתי לבקר את סיימון ווילר טוב הלב והפטפטן, וכפי שנתבקשתי שאלתיו על חבר של חבר, ליאונידס ו' סמיילי, והנני מצרף כאן את התוצאה. מתגנב אל ליבי חשד שליאונידס ו' סמיילי הוא המצאה, שידידי לא הכיר אף פעם אדם כזה; ושהוא הניח שאם אשאל עליו את ווילר קשישא זה יזכיר לו את ג'ים סמיילי הידוע לשמצה והוא ינהג כדרכו וישעמם אותי כמעט למוות בזיכרונות שטניים עליו, אשר יהיו ארוכים ומעיקים, כמו שיהיו חסרי טעם בשבילי. אם זו הייתה מטרתו, היא אכן הצליחה.

     

    מצאתי את סיימון ווילר מנמנם בנוחות ליד האח בבר של מסבאה מרופטת במחנה הכרייה העתיק של אנג'ל[2] ושמתי לב שהוא היה שמן, ראשו קרח ועל ארשת פניו השלווים הייתה הבעה של עדינות כובשת, טוב לב ופשטות. הוא התעורר ובירך אותי ב'יום טוב'. סיפרתי לו שחבר שלי הטיל עליי משימה לשאול על חבר ילדות יקר שלו בשם ליאונידס ו' סמיילי, הכומר ליאונידס ו' סמיילי, כומר צעיר בכנסייה, אשר עליו שמע שהיה פעם מתושבי מחנה אנג'ל. הוספתי שאם מר ווילר יואיל בטובו ויספר לי משהו על הכומר ליאונידס ו' סמיילי אהיה אסיר תודה לו.

     

    סיימון ווילר דחק אותי לפינה וחסם אותי שם בכיסאו, ואז הושיב אותי והחל לגולל בפניי את המעשייה המונוטונית שתבוא לאחר פסקה זו. הוא אף פעם לא חייך, אף פעם לא זעף, אף פעם לא שינה את קולו מן הטון העדין השוטף שבו החל את המשפט הראשון, הוא לא חשף אפילו פעם אחת חשד של התלהבות, אלא לאורך כל המעשייה האין־סופית זרם עורק של רצינות מרשימה ויושרה, וכל זה הוכיח לי בפשטות שלא עלה בדעתו אפילו לרגע שיש משהו מגוחך או מצחיק בסיפורו. הוא ראה בו בהחלט עניין חשוב והעריץ את שני גיבוריו כאנשים בעלי חוש נשגב ותחכום. בעבורי, מראהו של איש המפלס דרכו בתוך סבך מעשייה מוזר כזה, מבלי לחייך פעם אחת, היה אבסורדי לחלוטין. כפי שציינתי קודם, ביקשתי ממנו לספר לי מה ידע על הכומר ליאונידס ו' סמיילי והוא ענה כדלהלן. הנחתי לו ללכת בדרכו שלו ולא הפסקתי אותו אפילו פעם אחת."

     

    -----------------------------

    [1] הכוונה לאזור מזרח ארצות הברית המיושב, שנחשב בראשית המאה התשע עשרה כמקום מתוחכם ומשכיל לעומת המערב בואכה קליפורניה, שהיה עדיין בשלבי התיישבות ופיתוח והוגדר כחסר תרבות ותחכום. לכן המסַפר מדבר בלשון תקנית גבוהה, וסיימון ווילר (Simon Wheeler) במחנה הכרייה בסלנג ובשיבושי לשון. [כל ההערות הן של המתרגמת אלא אם צוין אחרת].

    [2] הנרי אנג'ל, חנווני ממדינת רוד איילנד, פתח תחנת סחר במחנה כורים בתקופת הבהלה לזהב ב־1848. העיירה נקראה על שמו "מחנה אנג'ל" – Angels Camp.

    הצפרדע המקפץ | סיפורה של כלבה

    מק"ט: דאנאקוד 644-1101
    49.00 ₪מחיר
    • המחבר

      מרק טוויין

    • תרגמה מאמריקנית והוסיפה אחרית דבר

      רעיה ג׳קסון

    • יצא לאור

      אפריל 2021

    • מספר עמודים

      68

    • במקור

      The Celebrated Jumping Frog of Calaveras County | A Dog's Tale / Mark Twain

    • ערך

      ראובן מירן

    (לגרסה דיגיטלית: חפשו באתר מנדלי)