מרק טוויין (1910-1835), בהומור מושחז כתער, שוחט את הפרה הקדושה המכונה דת. הוא כתב את הספר הזה – 11 מכתבים ששולח השטן מכדור הארץ - מנהמת ליבו שנה לפני מותו. משפחתו דחתה את הפרסום עד תחילת שנות השישים של המאה ה-20 מחשש לתגובה חריפה של הכנסייה. דומה שכיום, בתקופה שהפנאטיות הדתית גואה ומאיימת להשתלט על כדור הארץ כולו, החיבור המושחז הזה עשוי לפקוח עיניים רבות. העיניים שלנו.
 
מתוך הספר
"המקום הזה מוזר, יוצא דופן ומעניין. אין שום דבר דומה לו אצלנו בבית. בני האדם כולם מטורפים. הארץ מטורפת. החיות מטורפות. הטבע עצמו מטורף. האדם הוא תופעה מסקרנת ביותר. כשהוא ממש במיטבו, הוא כמו מלאך מהמין הנחות ביותר. במֵירעו, הוא בלתי ניתן לתיאור, מעבר לכל דמיון. ומעל לכול, הוא תמיד בדיחה גרועה. אבל האדם, בחוסר טעם וברצינות גמורה, קורא לעצמו 'היצירה האצילית ביותר של אלוהים' ...האדם חושב שהוא חיית המחמד של הבורא. הוא מאמין שהבורא גאה בו, הוא אפילו מאמין שהבורא אוהב אותו, מִתאווה אליו, יושב לו לילות ארוכים ומעריץ אותו, כן כן. ושומר עליו ומחלץ אותו מכל צרה. הוא מתפלל לאל וחושב שהאל מקשיב לו. מוזר, לא?"