תקציר הספר
 
"מדובר ביצירה שאפשר לכנותה קלאסית מכל הבחינות, מה גם שהיא הקדימה ביותר מחצי מאה את "חוות החיות" של אורוול [...] אפשר לשייך את קוסטומארוב לקבוצת האבות המייסדים של זרם הדיסטופיה הספרותית." [מתוך אחרית הדבר מאת טינו מושקוביץ].
 
מתוך הספר
 
" במשק שלנו התרחשו לא מכבר מאורעות בלתי רגילים. מופלאים עד כדי כך, שאילולא ראיתים במו עיניי, לעולם לא הייתי מאמין בקוראי על אודותיהם או בשומעי עליהם מפי מאן דהו. התרחשויות לחלוטין בלתי מתקבלות על הדעת. מרד, התקוממות, מהפכה!
אתה חושב בוודאי שמדובר באיזה חוסר ציות של עובדי המשק או המשרתים או התרסה שלהם נגד מעבידיהם. בדיוק כך. זהו מרד, אבל לא של עובדים או משרתים אלא של כפופים מסוג לא אנושי – מרד של בהמות, של חיות המשק והבית. התרגלנו להחשיב את בעלי החיים כולם ליצורים אילמים, ומכאן לא תבוניים. מנקודת מבט אנושית הדבר אכן נראה הגיוני: הם הרי נעדרים כושר דיבור, להבדיל מאיתנו המדברים בינינו, משמע, לא חושבים ולא מבינים שום דבר!
אך האם כך הם באמת פני הדברים? איננו מסוגלים לתקשר איתם ולכן מחשיבים אותם לחסרי בינה ונעדרי כושר דיבור, אך למעשה, אם חושבים על כך היטב, מסתבר שאנחנו פשוט לא מבינים את שפתם. הרי המלומדים טוענים שמשמעות הכינוי "נֶמֶץ"* הוא "אילם", ושאת הכינוי הזה העניקו הסלאבים לבני השבט הטווטוני כי לא הבינו את שפתם. זה בדיוק מה שקרה במקרה של בעלי החיים. 
המדע מגלה באחרונה שלבעלי החיים שאותם אנחנו, בשל קלות דעתנו, מחשיבים לחסרי בינה ונעדרי כושר דיבור, יש שיטות משלהם לחלוק את רשמיהם – שפה משלהם שאינה דומה לזו שלנו, האנושית. רבות כבר נכתב על כך. אנחנו, החיים בשממה הכפרית, לא קוראים חיבורים מעין אלה, אלא רק שומעים מדי פעם שהם מתפרסמים אי שם באירופה; יחד עם זאת מצויים אצלנו חכמים שנחלו הצלחה גדולה יותר אפילו מהמומחים האירופאים בפיענוח האופנים שבהם בעלי החיים מביעים את מחשבותיהם.
 גם במשק שלנו יש חכם אחד כזה. קוראים לו אוֹמֶלְקוֹ. זהו איש מופלא לכל הדעות! לא קרא ספר מימיו, אדרבא, אפילו קרוא וכתוב לא למד, וראו זה פלא – מכיר על בוריין את כל השפות והלהגים של כל חיות הבית: השוורים, הסוסים, הכבשים, החזירים ואפילו האווזים והתרנגולות! חשוב רק באיזה אופן הצליח הלה ללמוד את כל זה, בעוד אין, לא אצלנו, לא אצלכם ולא בשום מקום בעצם, אף לא מילון או ספר אחד ללימוד דקדוק של שפת הבהמות."
 
_______________________________________________________
* נֶמֶץ - החלופה הרוסית העממית ל"גרמני" שהשתרשה בשפה והפכה למושג כמעט תקני. מקורה הוא "נֵמוֹי" –אילם. [כל ההערות הן של המתרגם אלא אם צוין אחרת].