קוקוריקו | שמחת הכישלון

 

 

 

 

קוקוריקו! או: קריאתו של הגבר הגאה, בנבנטנו (1853) ושמחת הכישלון (1854), צמד יצירותיו של מלוויל המופיעות בקובץ הנוכחי, מציעות לקורא העברי הכרות עם מלוויל כותב הסיפור הקצר. אפשר שדווקא בסוגה זו, המצומצמת בנפחה, ולכאורה אינה הולכת בגדולות, כמו הרומנים הליוותניים הפרוטו-מודרניים שלו, מופיעה הדוגמה הטובה ביותר לאמנות הסיפור המעולה של מלוויל. בנוסף, סיפורים אלה מייצגים תקופה ייחודית של יצירה מתוך כורח ודחק בחייו של מלוויל (עליה מרחיבה אחרית הדבר לקובץ), שנקלע אז למשבר נפשי וקשיים כלכליים ונאלץ לכתוב עבור כתבי עת. "קוקוריקו!" ראה אור במקביל לפרסומה של הנובלה הידועה "בארטלבי הכתבן". כשם שהאחרון מסמן את מצב נפשו הדיכאוני של כותבו באותה עת, מסמל הראשון, הרואה אור כאן לראשונה בתרגום לעברית, את כוחות היצירה שהוסיפו לפעום בחיקו של מלוויל ואת סירובו להיכנע למרה השחורה ולמצוקת הקיום. עוד יש לציין את ייחודם ההיסטורי של שני סיפורים קצרים אלה: ברקע "קוקוריקו!" מתוארת בהלה כלכלית משונה שאחזה באותם ימים בארצות הברית לגידול והשבחה של תרנגולי נוי, וברקע "שמחת הכישלון" נפרשת אופנת ההמצאות, הערצת המכונה וההתעשרות המהירה, שהחלו מעצבות את אופי האומה האמריקנית באותן שנים, שנות כיבוש המערב, ובמובנים רבים, אחראים על דמותה של אמריקה עד היום הזה.

 

 

כך זה נפתח

 

בכל רחבי העולם קופדו לאחרונה ראשיהן של התקוממויות תוססות כנגד עריצים *נלוזים; גם תאונות נוראות של רכבות וספינות קיטור קיפדו את ראשיהם של רבבות נוסעים נמרצים (באחת מאלו איבדתי חבר יקר); ואף ענייניי שלי מלאו עריצים, תאונות וקיפוד ראשים, עד שהשכם בבוקר אביב אחד, לאחר שעודף מררתי הדיר את שנתי, יצאתי מביתי לשׂוח באחו שלמרגלות הגבעות. האוויר היה צונן, ערפילי, סגרירי וזועף. הארץ נראתה גולמית, מיצי לשדהּ זבו מכל עבר. התכפתרתי כנגד האוויר המגרד ככל שמעילי הדק אפשר לי – שולי אדרתי היו כה ארוכים ששמרתי אותה לנסיעות בכרכרה בלבד – נעצתי במזיד את מקלי המעוקל ברגבים הלחים, וכפפתי את דמותי העגומה אל מרגלותיה התלולות של גבעה. תנוחת נשיאת עול זו היטיבה לקרב את ראשי ארצה, כאילו ביקשתי לנגוח את העולם. ציינתי זאת בפניי, אך רק גיחכתי בתגובה, גיחוך מזוויע. מכל עבריי נגלו אותותיה של ממלכה מפולגת. עשב רענן צמח לצד עשב קמל. מתוך גומות לחות וקודרות הציצו מלבלבים נבטים מוריקים; במרחקים, על ההרים, נחו טלאי שלג רכים, כמו נתפרו בשוגג לצלעותיהם השחמחמות־אדמדמות; הגבעות הגבנוניות נדמו כמקנה נקודים מרעיד בכפור. היערות היו זרועים זרדים מתים ויבשים, שנתלשו בידי רוחות מארס הפרועות, ואילו העצים שבפאתי הסבך החלו מעלים ניצנים ראשונים של עלווה צהבהבה.

 

 

 

 

_____________

 

*הכוונה היא למהפכות ולמרידות העממיות שפרצו באירופה בשנת 1848 וכונו "אביב העמים".

קוקוריקו | שמחת הכישלון

מק"ט: דאנאקוד 644-1088
55.00 ₪מחיר
  • המחבר

    הרמן מלביל

  • תרגם מאנגלית והוסיף אחרית דבר

    יהונתן דיין

  • יצא לאור

    יוני 2020

  • מספר עמודים

    80

  • ערך

    ראובן מירן

  • במקור

    Cocorico! / Herman Melville

     

(לגרסה דיגיטלית: חפשו באתר מנדלי)

הוצאת נהר, בנימינה

© 2020