תקציר הספר
 
הספר השביעי של חיי הפילוסופים, המוגש בזאת לראשונה בתרגום עברי, עניינו הפילוסופיה הסטואית. הוא כולל ביוגרפיות של חשובי ההוגים הראשונים של הסטואה וכן דיון מקיף בשיטתה החובקת כול. דיוגנס לארטיוס, כדרכו, דולה את ידיעותיו ממקורות שונים, והוא מציג את דבריו כסיכום וכתמצית של התורה הסטואית הענפה. בחלקים הביוגרפיים של הספר אנו מתוודעים אל אורחותיהם של הסטואיקנים הראשונים, הגותם ואמרותיהם השנונות.
 
מתוך הספר
 
"אמת, האתונאים רחשו לזֶנוֹן כבוד רב מאוד, עד כי הפקידו בידיו את המפתחות לחומות העיר וכיבדוהו בכתר מזהב ובפסל מנחושת. כזאת עשו גם בני עירו, אשר חשבו את פסלו של האיש כקישוט לעירם. וכן טענו אנשי קיטיון אשר בצידון, כי מוצאו של האיש מהם. גם אנטיגונוס היה משומעי לקחו, וכל אימת שנזדמן לאתונה, היה מאזין לשיעוריו ומזמינו לעתים תכופות לבוא אצלו. ברם זנון סירב לזאת ושלח את פֶּרְסַיְאוֹס, אחד מתלמידיו, בנו של דמטריוס ומוצאו מקיטיון, אשר היה בשיאו בעת האולימפיאדה המאה ושלושים, כשזנון היה כבר זקן. זהו נוסח האיגרת של אנטיגונוס, כשם שמוסר אפולוניוס איש צור בספריו על זנון:
"המלך אנטיגונוס לזנון הפילוסוף, שלומות,
אני, כמדומני, עולה במזלי ובתהילתי על חייך אתה, אך בהגות ובחינוך נופל אני ממך וכן באושר המושלם שהשגת. לפיכך החלטתי להפציר בך, כי תבוא לשהות במחיצתי, בהיותי משוכנע כי לא תסרב למבוקשי. אתה אפוא השתדל בכל דרך לחבור אלי, מתוך הבנה כי תשמש מחנך לא לי לבדי, אלא לכל המאקדונים גם יחד. הרי האיש שמחנך את שליט מאקדוניה ומנחהו למעשים על פי המידה הטובה,* ברי שהוא מכשיר גם את נתיניו להתנהג כגברים טובים. הן כטיבו של המושל בכיפה כן סביר, על פי רוב, שיהא טיבם של נתיניו."
וזנון השיב וכתב את הדברים הבאים:
"זנון למלך אנטיגונוס, שלומות,
מברך אני את אהבתך ללימוד, ככל אשר זו דבקה בחינוך האמתי השואף ליתרון, ולא בחינוך העממי המביא לידי השחתת המידות. מי שעורג לפילוסופיה ונמנע מן ההנאה שיצאו לה מוניטין, אשר מחלישה** את נפשותיהם של אי אלה צעירים, ברי שלא רק מטבעו הוא נוטה לאצילות אלא גם מבחירתו. טבע נאצל, אשר זכה גם להכשרה נאותה וכן למורה אדיב, מתקדם בקלות להשגה שלמה של המידה הטובה. (9) ברם אני שרוי בחולשה גופנית בשל זקנותי; הלא בן שמונים שנה אני, ומשום כך אינני יכול לחבור אליך. אך אני שולח אליך כמה מעמיתַי ללימודים, שאינם נופלים ממני בתעצומות נפשם, ואילו בחוסן גופם – עולים עלי. אם תשהה עמם, לא יחסר לך מאומה מאותם עניינים המביאים לידי אושר מושלם." [מתוך "הסִטוֹאָה" מאת דיוגנס לארטיוס]
_______________________________________________________
* ביוונית מופיע כאן המונח הידוע ἀρετή (aretē). מקובל לתרגמו 'סגולה', 'מידה/מעלה טובה' ואף 'מצוינות'. המונח מציין למעשה את כלל המידות הטובות, כגון גבורה, מתינות, מעשי צדק, שלמות מוסרית וכולי.
** במקור: θηλύνει (thēlunei), 'הופכת [את נפשותיהם] לנשיות'.
 
פרטים על הספר
 
"הסטואה" הוא הכרך השביעי בתרגום יצירתו הגדולה של דיוגנס לארטיוס; קדמו לו שבעת החכמים; סוקרטס וממשיכיו; אפלטון; יורשי אפלטון; אריסטו וממשיכיו והציניקנים.