ספר זה, פרי עטו של מופסאן (1893-1850), מתאר את חיי העיר בהומור אירוני, לעתים שחור, אך תמיד בנימה שיש בה חמלה אנושית, עדינות וראייה מפוכחת וחכמה של המציאות.
 
שלושה סיפורים נוספים, שגם הם מתורגמים לראשונה לעברית, נלווים לנובלה המבריקה הזאת ומשלימים את התמונה הפריזאית של מופסאן, אמן הסיפור הקצר של כל הזמנים.
 
ככה זה נפתח
 
מר פַּטיסוֹ, יליד פריז, שבדומה לרבים אחרים למד לימודים לא מוצלחים בגימנסיה אנרי הרביעי, התקבל לעבודה במשרד ממשלתי בהשתדלותה של אחת מדודותיו, בעלת בית-מִמכר לצורכי טבק, שאחד מלקוחותיה היה בו מנהל אגף. 
 
הוא התקדם באיטיות רבה, ואלמלא המזל הטוב המנווט לעתים את גורלנו, ייתכן שהיה הולך לעולמו כלבלר מדרגה רביעית. 
 
היום הוא בן חמישים ושתיים, ורק עכשיו הוא מתחיל לסייר כְּתייר בכל אותו החלק של צרפת המשתרע בין ביצורי פריז לפרובינציה.