שני הסיפורים המצחיקים-עצובים והמאוד "פיצג'רלדיים" האלה שנמצאו רק לאחרונה ומוגשים עתה בתרגום ראשון לעברית, מעניקים חוויה ספרותית נוספת לאוהביו של סופר "הדור האבוד", שספריו ממלאים שוב את מדפי הספרים ברחבי העולם. גיבורי הסיפורים הם מו"ל צעיר ומפיק סרטים, שניהם במירוץ אחר הכסף הגדול.
 
"שטר חוב" – סיפור סאטירי על מו"ל שאפתן שכתב פיצג'רלד בהיותו בן עשרים ושלוש, ראה אור לראשונה רק ב-2017, תשעים ושבע שנים לאחר מותו. הוא עוסק בגבול שבין עובדות לבדיות, אותו קו שבימינו הולך ומיטשטש בחסות רשתות חברתיות ופוליטיקאים פופוליסטים.
 
את הסיפור "מסע משותף" כתב פיצג'רלד ב-1935, חמש שנים לפני מותו בגיל ארבעים וארבע. גיבורו הוא מפיק סרטים הוליוודי שבדומה למו"ל, גיבורו של "שטר חוב", מחפש גם הוא נואשות אחר הסיפור שהכי קל למכור לקהל. "פיצ'רלד לועג באורח מושלם לפֵייק נְיוּז של שנות העשרים של המאה הקודמת", כותב מבקר "הניו יורקר" ב-13 במרס 2017. ואכן, הסיפורים האלה נקראים כאילו נכתבו ממש בימינו אלה. [מתוך הספר]
 
על המחבר
 
פרנסיס סקוט פיצג'רלד (1940-1896), סופר אמריקני, דובר "הדור האבוד", נחשב פיצג'רלד לאחד הסופרים האמריקנים הבולטים במאה ה-20 יצירות נוספות של פיצג'רלד שראו אור בנהר ספרים: "התרסקות" (2017), "הוֹ מכשפה אדמונית" (2017), "אהבה בלילה" ו"השחיינים" (2018), "איך לחיות כמעט בחינם" ו"ואיך לחיות משלושים ושישה אלף דולר בשנה" (2018), "בין שלוש לארבע" (2019).
 
 
מתוך הספר
 
אינני החתום מעלה – האיש שזהו שמו נתן לי את רשותו לחתום בשם זה על סיפורִי. את שמי האמיתי לא אגלה. אני מוציא לאור. אני מקבל רומנים ארוכים על אהבה צעירה מאת רווקות זקנות מדרום דקוטה, סיפורים בלשיים על גברים עשירים חברי מועדונים פרטיים ועל נשים אינדיאניות בעלות "עיניים כהות ופעורות", מאמרים על איום כזה או אחר ועל צבע הירח בטהיטי מאת פרופסורים ומובטלים אחרים. אני לא מקבל רומנים מאת מחברים מתחת לגיל חמש-עשרה. כל הפובליציסטים והקומוניסטים (אני תמיד מתבלבל ביניהם) מגדפים אותי ואומרים שאני רוצה כסף. זה נכון – אני מאוד רוצה כסף. אשתי זקוקה לכסף. הילדים שלי כל הזמן משתמשים בכסף. אם מישהו היה מציע לי את כל הכסף של ניו יורק, לא הייתי מסרב לקבל. להוציא ספר שמוֹכר מראש חמש מאות אלף עותקים עדיף בעיני מלגלות בתוך שנה אחת את סמואל באטלֶר, תיאודור דרֵייזֶר וג'יימס ברנץ' קבֶּל גם יחד. זה גם מה שאתם הייתם מעדיפים, אילו הייתם מו"לים.